לבדיקת מי שפיר יצא עם השנים שם של בדיקה בסיכון גבוה יחסית לבדיקות אחרות. בדיקה שטומנת בחובה הסתברות להפלה או פגיעה בעובר. אותו שם שיצא לבדיקה גורם לנשים לחוש חרדה בעקבות הבדיקה, חרדה שכדאי מאוד לטפל בה אם היא עוברת את סף החשש הסביר ומתחילה לפגוע בשגרת החיים. חרדה, מכל סיבה שהיא, אינה תורמת להיריון, להתפתחותו של העובר ולתחושתה של האישה ואף עשויה לגרום לנזקים ולנבואה שמגשימה את עצמה.
בדיקת מי שפיר – בדיקה פשוטה עם החלטות מורכבות
באופן כללי, כל עוד ביצע את הבדיקה רופא מיומן ובעל ניסיון, לא אמורה להיות בעיה הנובעת ממהלך הבדיקה. אם זו בדיקה ראשונה שלכן, כדאי לזכור כל הזמן שבסך הכל מדובר בבדיקה פשוטה יחסית, בדיקה קצרה במהלכה מורגש מעט לחץ בבטן התחתונה וכמעט לא מורגש כאב. על הרופא לקבל החלטות כמו האם המצב מתאים לביצוע דיקור מי שפיר באותו זמן, אופן החדרת המחט כך שחלילה לא תהיה פגיעה בעובר ועוד.
מהי רמת הסיכון בבדיקת מי שפיר?
הסיכון להפלה בעת ביצוע בדיקת מי שפיר הוא כ- 0.1% שזה 1 מתוך 1000 בדיקות, כך גם הסיכון להיווצרות זיהום ברחם לאחר הבדיקה. נמצא גם שככל שהזמן עובר ממועד הבדיקה כך יורד הסיכון. רמת הסיכון יכולה לעלות בעקבות נתונים ספציפיים של היולדת וכן אם מבצעים יותר מדקירה אחת על מנת להשיג יותר מי שפיר, בעקבות חיטוי לא מספק או חוסר ניסיון מספק של הרופא.
איך משפיעה החרדה על הבדיקה?
החרדה יכולה להשפיע במספר דרכים גם על האם וגם על העובר:
- ויתור על הבדיקה: חרדה יכולה לגרום לנשים לוותר על הבדיקה. אמנם אי ביצוע הבדיקה אינו אומר בהכרח פגיעה, אך עדיין, אם ישנה המלצה לבצע את הבדיקה, בין אם עקב גיל ובין אם מסיבות אחרות, כדאי מאוד לבצע. לאחר הבדיקה גם נשים שהיו חרדות ממנה ירגישו הקלה כשיראו שהשד אינו נורא כ"כ ולא קרה להן דבר (לפי הסטטיסטיקה, 99.9% שזה מה שיקרה)
- שחרור קורטיזול: גם כך היריון הוא תקופה בה מתמודד הגוף עם שינויים כמו כאבים ומחסור בשעות שינה. בזמן חרדה הגוף משחרר חומר הנקרא קורטיזול, חומר המשפיע גם על האם וגם על העובר. על העובר יכול הקורטיזול להפריע לתהליך הבשלת הריאות והתפתחות מוחית.
- פיתוח לחץ אצל התינוק: נמצא שאצל עוברים שנחשפו לרמות חרדה גבוהות יש סיכוי גבוה יותר לפתח לחץ בעצמם.
- מחלות ותרופות: חרדה יכולה להחליש את הגוף ולחשוף אותו למחלות, מה שמשפיע באופן לא חיובי גם על האם וגם על העובר, במיוחד אם בעקבות המחלה ישנה נטילת תרופות שפחות מומלצות.
ומה קורה עם חרדות בעקבות עודף מידע?
אמנם האינטרנט גורם לנו במקרים רבים להיות מעודכנים ולדעת איך לפעול במצבים שונים, אך עם זאת, עודף מידע גם יכול להעלות את החרדה, במיוחד אם קוראים מידע מוטעה.
ישנם במקומות שונים נתונים שגויים על הסיכון להפלה בעקבות בדיקת מי שפיר, נתונים בהם כתוב שהסיכון גבוה הרבה יותר (למשל 1:200 במקום 1:1000) וכך קריאה רבה מדי גורמת להתעסקות מיותרת בנושא וגם לקבלת מידע שגוי. שימי לב היכן את קוראת מידע ועשי זאת רק באתרים מקצועיים ואמינים.
כיצד מתמודדים עם חרדה מבדיקת מי שפיר?
ראשית, חששות בזמן ההיריון, מבדיקת מי שפיר וגם בכלל הם דבר טבעי. כל עוד הם מופיעים בתדירות ובעוצמה סבירה, קבלי אותם ואל תנסי "לטאטא". עם זאת, אם החששות הופכים לחרדות ומשתלטים על חייך, אל תהססי לפנות לטיפול מקצועי של שיחות ושינוי דרכי חשיבה.
גם טיפולי רפואה משלימה כמו שיאצו, דיקור סיני או ביופידבק יכולים להוריד את רמת החרדה. אם כל אלה אינם מספיקים, מומלץ לפנות לפסיכיאטר שיתן תרופות מרגיעות שמתאימות להיריון.
