בדיקת מי שפיר היא בדיקה פולשנית שמבצעים במקרים מסויימים כחלק ממעקב הריון. הבדיקה נועדה לשלול מומים, מחלות גנטיות, ופגמים כרומוזומליים מולדים כמו תסמונת דאון. בדיקת מי שפיר מומלצת לביצוע כאשר קיים סיכון גבוה לכך שהעובר יסבול ממום גנטי וכן סיכונים נוספים כגון רשלנות רפואית בביצוע דיקור מי שפיר.
מתי מבצעים בדיקת מי שפיר ?
בדיקת מי שפיר ממליצים לבצע :
כאשר התגלה ליקוי גנטי לאחד מבני הזוג בסקר גנטי;
כאשר יש ערך גבוה של חלבון עוברי בבדיקת דם;
במקרה של תוצאות לא תקינות בבדיקת שקיפות עורפית באולטרא סאונד;
מעל גיל 35 אז הסיכונים למומים מולדים הם גבוהים יותר;
כאשר בהיריון קודם התגלו פגמים כרומוזומליים עצביים בעובר;
כיצד מבצעים את הבדיקה ?
הבדיקה מבוצע באמצעות נטילה של דגימת מי שפיר ע"י מחט ותחת אולטרא סאונד. במי השפיר יש תאים שנפרדו מהעובר, ומקורם במערכות שונות בגופו. תאים אילו מלמדים על הגנטיקה של העובר, ולכן הם מועברים למעבדה ונבדקים. בדיקת מי שפיר מבוצעת בדרך כלל בין שבוע 15 ועד שבוע 20 של ההיריון, עם זאת יש מקרים שמבצעים אותה גם מאוחר יותר במהלך ההיריון.
מהן העילות לתביעת רשלנות רפואית בבדיקת מי שפיר ?
העדר הסכמה מדעת של האישה לבצע את הבדיקה
מאחר ומדובר בבדיקה פולשנית יש בה סיכונים ובין היתר : זיהומים, צירים מוקדמים, הפלת העובר, תסחיף מי השפיר, חום, וכולי. המטופלת צריכה לקבל מידע מלא לגבי הסיכונים שכרוכים בבדיקה. על פי חוק זכויות החולה, על הרופא להסביר לאישה את הסיכונים והסיכויים שכרוכים בבדיקת מי השפיר, וקיומן של אפשרויות חלופיות לטיפול.
האישה צריכה לקבל מידע מלא לגבי המצב שלה, סיכונים בבדיקה, סיכויי הצלחה של הבדיקה, קיומן של בדיקות נוספות כמו בדיקת חלבון עוברי, ובדיקת שקיפות עורפית, ואת החסרונות של הבדיקות החלופיות. צריך לתת לאישה מידע על ההליך וכל האינפורמציה לגביו.
רשלנות באבחון סיכונים
כאשר הרופא מפנה את האישה לבצע את בדיקת מי השפיר בלי שבחן אם המטופלת מתאימה לבצע את הבדיקה, אם יש סיכונים מוגברים אצלה להפלה בשל סיבות רפואיות ספציפיות, או בגלל רקע של נטייה לזיהומים – והבדיקה גורמת לנזק לעובר – יתכן ומדובר ברשלנות רפואית.
חובת גילוי
כאשר מתעלמים מנסיבות שמחייבות לבצע את הבדיקה, מחלות גנטיות, היסטוריה משפחתית, עבר רפואי, סימנים מחשידים בבדיקות מקדימות, הגיל של האישה וכולי, ולא מפנים את האישה לבצע את הבדיקה, ובהמשך נולד יילוד שסובל ממחלה גנטית או מתסמונת כלשהי – יתכן ומדובר ברשלנות רפואית.
רשלנות רפואית בביצוע דיקור מי שפיר
אם הבדיקה מבוצעת ברשלנות, לא בדרך מקצועית ולא על ידי רופא מומחה בתחום, ונגרם נזק לעובר או לאישה, יתכן וקמה עילה לתביעת רשלנות רפואית בביצוע דיקור מי שפיר רפואית. במקרה כזה להוכיח את הפרת חובת הזהירות של הרופא וכך שלא נהג כרופא סביר.
כאשר מבצעים את הבדיקה באופן לא מקצועי לא על פי סטנדרט של רופא סביר, ולא בזהירות הנדרשת, היא עלולה להסתיים בהפלה. הסיכונים בין היתר יכולים להיות גם הפלה בעקבות פגיעה של המחט בעובר, זיהומים וסיבוכים כמו ירידת מים וכולי. במסגרת תביעת רשלנות צריך להוכיח רכיבים כמו חובת זהירות, הפרת חובת הזהירות, וקשר סיבתי בין ההפרה והנזק שנגרם. כאשר אם מתקיימים הרכיבים הללו קמה עילה להגשת תביעת רשלנות.
רשלנות רפואית בביצוע דיקור מי שפיר – אחרי הבדיקה
רשלנות רפואית בביצוע דיקור מי שפיר יכולה להיות כאשר לא משגיחים על האישה לאחר הבדיקה ולא נותנים את הדעת לתופעות וסימנים כמו דימום, ירידת מים, כאבים וכולי, אזי יתכן ומדובר ברשלנות רפואית.
פענוח רשלני של התוצאות
כאשר הפענוח של תוצאות הבדיקה מבוצע ברשלנות: באופן מוטעה או חלקי, תוך אי שימת לב לפגמים גנטיים, או שלחילופין מאבחנים באופן שגוי תוצאות תקינות, וגורמים להפלה מיותרת – מדובר ברשלנות רפואית.
פענוח שגוי של תוצאות בדיקת מי שפיר הראה באופן שגוי תסמונת דאון, הביא להפסקת הריון כאשר הסתבר שלא היה צורך להפסיקו, ועקב כך גרם לנזקים בלתי הפיכים. במקרה זה פסק בית המשפט פיצויים גבוהים מאוד.
